אל תמרחי אל תשרפי

אל תחוררי את העור אל תנשכי את האמה אל תדפקי את הראש באריחי המקלחת אל תצרחי את הלסת החוצה

למטה זה לא לאן שאת מצביעה את כפות הרגליים הקפואות הייתי שם עכשיו אני טובעת

אל תשרפי את הלחם אל תטעמי את חבל הטבור אל תמרחי ארס נחשים על העיניים אל תשתי את הזרע

למעלה זה היכן שהמלאכים בוכים נזלת גבוהה עשיתי מתינות קיצונית וכעת אין לי לב

אין לי תינוק אין לי קרום בתולים אין לי אוכל אורגני אין לי חברים אין לי שקרים יפים יותר 

מודעות פרסומת
מתויג , , , ,

words can't describe

I can't describe the feelings we shared together. It was a rocking window. we loved. in the quiet. it will remain beautiful to Carry on to the old and beautiful Winter. it is passionate I think, to appreciate what we did, very much. how my sting melted into you. i supported your ideas, and gave new dimension to your back. we were surprised at how different we were, but natural together. Occasionally we met outside, but the most I met you was at the train station. after the… and after giving away to you. we were very busy taking care of our  souls at night. and preparing for our private dance. everything was ready and we could focus only on making love. The whole bed was full of interesting and amazing stories. it was a story in itself to travel with you out there almost every day, and to ride you within. Words can’t describe the feelings we had and shared together. we were an important part of the art we were making together. it taught us to care. showed us how to get back home. I think we were hoping we will meet again.

רות סוף.

מזל טוב זה הזמן לנשום פעמיים 54

לא מאוחר ללמוד מחול מוזיקה מהנה

לחשוב מי אתה תל-אביבי  זאב פוליטיקאי גיבור      עובד

                                                                         חקלאות

אני חדרנית רוחנית שנתיים ימים

 

אופס אתה האבנים המתגלגלות סוד מושלם מרגש אינסייד אאוט אש

מישהו רץ

לב ופרישות בשבילי

מר עולם מעיין

           במדבר

אור העתיד שווה לדעת אישה

צריך ליהנות מהרגע מבט ראשון על ארץ מהממת עור זכאי

בנעימות יקרה חופשת קיץ נשים בריאות לעסוק בספורט

 

                                                                                                                       רות סוף.

מתויג , , ,

הילת ירח לבנה

מה הרגשת כשהמכונית נעצרה על-ידי הזמן האדרינליני?

כאב לך? ירד לך דם? צעקת? שתקת?

נבהלת או ראית פקעת אור ורודה?

נסכה בך שלווה מרופדת?

את כועסת עדיין?

עיניים אוהבות למרות הכל

עיניים גדולות וסימטריות ביופיין

רואות הכל

וסולחות לי

על הקמצנות

לא הספקתי להראות

כמה את תמיד היית האחת

היחידה

מאז יום חמישי הכבד חסר הפתרון

כה גשום

לא הסכמתי לחכות איתך

מיהרתי באנוכיות

חייגתי את כל הספרות

חוץ מהאחרונה

בחצות

אך לא

היה לי מושג שאיחרתי

ולעולם לא אהיה שוב בזמן הנכון

פיספסתי אותך

אהבת אותי

יותר משביקשתיך

צחקת איתי באופן הכי מטורלל מרפא

קסום וחסר שליטה

איך עוברות להן ככה 14 שנים

מאז החיבוק ושכבות סוודרים אינסופיות

ריח הקוקוס ובית

תמצית עשבים מתוקה

אוקיינוס במרקמים כחולים

מלאכית סקסית

אני מבקשת

סליחה

שלא ידעתי מאומה

שלא נתתי הכל

אחזת לי

את היד

לפני ארוחת הערב

הצחקת אותי עד דמעות

אני נושאת אותך

יחפה

בגבהים

ולפנות ערב

בקרני השמש המחממות

מרקדת ועפה

בפתיחה של 180 מעלות מעוררת קנאה

בנפילות למים המשקפים

הילת ירח לבנה

סגלגלה

רחוקה

1998 שנים של ציפורי גן-העדן

שומרות עליך

מושלגת באש

ריקודית נאמנה לאחיות מנצנצת.

מתויג , , , ,

החרדה מלווה אותי תמיד

כבר היית בכמה מההופעות האחרונות, נכון? בכולן?! וגם אבוא לכולן, עד האחרונה בדבלין. אתם בהלם. מנסים להבין ולעכל את התנהגותם הפנאטית של המעריצים שלה. לקח לכם זמן להבין את העניין, את העולם המטורף אליו נכנסתם. העולם שלה שהפך להיות גם שלכם. הבטחת לי סט-ליסט בהופעה הבאה. אני מגיעה במונית אל האולם בברלין, אחרי זמן יקר עם עצמי בדירת חברים. איזו חוויה אדירה הייתה זו להגיע לראות אותה מופיעה בתוך שגרת יום. כאילו באתי מהבית אחרי יום עבודה רגיל כדי לצפות באלילתי-אהובתי. אך החרדה מלווה אותי תמיד. בפתח האולם, אחד המעריצים שואל אותי איפה שתיים מחברותיי. הוא לא אומר לי שלום. לא מכיר בקיומי. כרגיל. אני שואלת את אחת הבנות בצד שלי אם איני ראויה שיגידו לי שלום. היא לופתת אותי בחוזקה וחוזרת על כך שאני כן. אני כן ראויה. הם דואגים לי לכרטיס בשורה הראשונה. אני שייכת ואהובה הערב. במסע הזה, מישהו דואג לי. תמיד. מביא אותי לאן שאני רוצה להגיע. דואג שיהיה לי מה לאכול ואיפה לישון. ומקלחת חמה להתנקות בה. וחברים אוהבים. כרטיס לשורה הראשונה. מקום פנוי ברכבת. שיחה נוגעת ואינטימית איתה. זהו האור הנושא אותי מהופעה להופעה. מעיר לעיר. נדיבות וטוב מדריכים את דרכי שאינה ידועה. טרם מפוענחת. בסוף ההופעה, אתה מגיח לכיווני עם סט-ליסט ביד. אמרת: הבטחתי! מתה מאושר. כולם מביטים בקנאה. ניגשתי אליך. חמושה בתירוץ המושלם. בבטחון מלא ובביישנות שובבה, קוטעת  את שיחתך התפלה עם מעריצים מהצד האויב. מחייכת אליך מכל הלב. מאיפה אתם? לונדון. ואת? ישראל. לא ציפית לתשובה הזו! מודה לך. באורח פלאי הם נעלמים מהרקע ומשאירים אותנו לבד. ושוב תודה רבה. יש לך פייסבוק? כן. אתה לא קולט את שמי. קל למצוא אותי. אל תדאג, אני אמצא אותך. אתה אומר את שמך. אני יודעת. למרות שאני לא ממש יודעת. אנשי הבטחון מגרשים אותנו, כמו שיעשו לנו בכל לילה אחר-כך. מושכים עוד כמה שניות. מדלגת זוהרת למבואה עם פיסת הנייר היקרה בידי לחבריי הסקרנים. מחבקת אותם באומרי שעוד תהיה בעלי. למחרת ביקשתי ממך חברות. בתוספת הודעה מתוקה וקצרה. אוי לא. הוא נשוי. כן, בטוח? חבל. כל-כך חבל. אז אני ארפה. אסור אסור אסור לי להתקרב שוב למצב הזה. די. אסור.

לרדת במדרגות ולא במעלית

שמך הוא שם שאני חייבת לשכוח, מוכרחה לנתק מאצבעותיי המשרבטות בבכי אותיות זרות ואהובות. את כבר באוסלו? תיזהר שלא תכניס את הנשק לעין שלי. אני לא רוצה להפוך את זה לגס מדי. מאוחר מדי. אל תחשבי יותר מדי. אין דרך לעצור אותה. אני הרוס לגמרי. המיטה הזו עצומה! היא יכולה להכיל 15 אנשים! אני חושב שהיא מצוינת לשניים. נותן לי נשיקה. את כזאת ילדה רעה. אני מחבב אותך יותר מדי! אני רוצה לאכול אותך! אני אוהב את העיניים שלך. ואת השיניים שלך. גם אני את שלך. איך יכול להיות שאין לך חבר?! לא הגיוני!!! חיכיתי לך. הא… זו התשובה הנכונה. התגעגעת אליו? את נהנית? לא, אני ממש סובלת… את תמיד אומרת את זה. מפני שהתשובה נראית לי די ברורה! לא יודע, אולי את משתעממת. לא. אני מתה על זה. אתה הכי טוב שאי-פעם היה לי. גם בשבילי. נתראה באולם. קורץ לי. איזה כיף להיתקל בך, ממש טוב לראות אותך. אל תהיי עצובה. אני תמיד עצובה. חשבתי שאת תמיד שמחה. אותו הדבר. מהנהן. מסכים. אני אוהב את כל התינוקות. אשתי מאוד חשדנית. חשדנית ואינטיליגנטית. את לא זוכרת שום דבר ממה שדיברנו? אני כן! תפסיק להגיד את זה כל הזמן! את רוצה ללכת? לא. אני לא עייפה. את לא ניסית אפילו לישון. זה מההתרגשות של לעשות אהבה. זה לא לעשות אהבה. זה רק סקס. אני לא עוקב. אין מה  להבין. לאיזו חיה אתה דומה? אני דומה לכלב. האם אני רואה חיוך? אבל אתה הולך הביתה מחר. אתה תוכל לישון שם. לא, אני הולך להיות עם המשפחה שלי. אני בטוחה שתצליח לתפוס קצת שעות שינה בין לבין… תלוי איך תעירי אותי. אתה רק תשכב שם. ממש הערת אותי! תרקדי בשבילי. אני מנגן בשבילך כל לילה. את באמת צריכה לבוא. רק פעם אחת? כמה שתית אתמול בלילה? את זוכרת מה סיפרת לי בטלפון? כן אבל היה מאוחר בלילה. היא לוחשת כשהיא לא מצליחה להגיע לצליל הגבוה. לפעמים זה מתוך התרגשות. אני עדיין לא מבין למה את פה. או שאת מחפשת משהו, או שאת בורחת. גם וגם. טוב, מצאת אותי. אני אשמור עליך. באמת? דיברנו מחוץ לתאטרון בוורשה, ולא קטעת אותי. המשכתי. והמשכתי. כן, והחברים שלי קפאו מקור בינתיים. החלטתי ליהנות ממך עד שזה ייפסק. ואז… הבטת בי בצורה כזו. לא יכולתי לישון. אתה מחבק אותי בחוזקה. עכשיו תוכלי לישון. את רוצה לספר לי משהו? אני לא רוצה לרצות לספר לך משהו. איך אתה יודע את כל זה. כי למדתי משהו בחיים. אקרא לה Winter. אבל זה שם של עונה. אבל אז אוכל להגיד:" I get a little warm in my heart when I think of Winter" (טורי איימוס) איזו מוזיקה אתה אוהב לשמוע? אני משתדל לא לשמוע שום דבר כשאני לא עובד. זה נראה כאילו את עוברת לגור איתי. או שאני עוזבת אותך 🙂 אתה עושה הפסקה? אולי. את יכולה להסיט את הוילון? יש לך ידיים חזקות. אני יודעת. מה זה אומר מסאז' פנים? אני לא יודע, אני מאלתר. נשארה גם לי מגבת? וקפה? זה הלילה האחרון שלנו ביחד. את נראית ממש טוב. נראית שמחה. אני מתחילה להיות עצובה. את הרבה יותר חזקה עכשיו ממה שהיית בתחילת המסע. אני יודעת, אבל לא אראה אותך יותר לעולם? אני חונקת את הדמעות. אני לא חושב שזו הפעם האחרונה שנתראה. קל לך להגיד, לך יש לאן לשוב. מי שמחכה לך. תשתי יין בין לבין? את מעדיפה את השפתיים שלי או יין? אפשר גם וגם? בנים נוצריים יותר טובים במיטה. תגידי לה את זה! שתשנה את המילים בשיר. אם כך, את טוענת שבחרתי בבחורה הנכונה? זו הסיבה שאת צריכה לרדת במדרגות ולא במעלית… אתה יודע, מורמונים הם נוצרים. ומורמונים יכולים לשאת שתיי נשים. לא אכפת לי לחלוק בך. את מאוד חמודה ובואי נפסיק לדבר על הנושא לפני שהוא מפסיק להיות מצחיק. אני שונאת אותך. אשתי מאוד תכעס אם היא תדע שאת פה. רוצה להתרחץ איתי? נו מה, אני פאקינג מורה שלך?! מצטער שלא עניתי לך. ישנתי כל כך עמוק. את יודעת שהדבר הראשון שאהבתי אצלך, היו העיניים שלך? זה לא היה בכוונה. שכחתי לגמרי. אני לא רוצה שתחשוב רעות עליי. לא, מה פתאום, לעולם לא. טוב תחכי בחוץ. אבדוק שהם לא למטה בבר. את תופסת לי את המקום במיטה. חשבתי שתישני על הרצפה. לילה, בוקר וצהריים. זיכרונות טובים מקומה 4.

המשקה הורוד

זו עיר שוויצרית נקייה מחום אנושי. שוב הלכתי לאיבוד. אין לי כרטיס מודפס להופעה, אין לי מושג איפה התאטרון או איך קוראים לו. אין פה אינטרנט-קפה! אף לא אחד. אך יש בה נהגי מוניות מתוקים ואבודים. עובדים קשה. זמנים קשים. הנה האנשים שלי. אני מוטרדת ולחוצה, חרדה. לא מביטה בו כשהוא מגיע במכונית השחורה. נכנסת לשירותים המצוחצחים ומבהיקים בלובנם. אתה נותן לי סט-ליסט. אחת הבריטיות אומרת בשיכנוע אדיר שאתה אוהב אותי. אני מסמיקה ומעבירה נושא. אנחנו ממתינים בכניסה האחורית. ממציאים שירים וחוגגים את קבלת המשקה הורוד המדהים והיוקרתי! נקרעים מצחוק ללא הרף וחייבים להשתין. היא יוצאת לדבר איתנו שוב. אני מתקשה להאמין ליום המושלם הזה שרק הולך ומשתפר. אתה לבוש בטרנינג בצבע בז' וסוויטשירט חמים. מוכן כמעט לשינת אוטובוס. אתה מחכה לי. אויש, אתה יפה וחמוד. כולן מציינות את זה. אני שותקת. חשבתי שעלית על האוטובוס, אבל אתה מחכה לי בנקודה חשוכה. מסתבר שלא מחקתי את ההודעה ואשתי הייתה מאוד חשדנית. אני מצטערת. זה בסדר. זו אשמתי. תגיד לה שזו הייתה בדיחה, או תכחיש. אל תזלזל בכוח ההכחשה. היא מאוד אינטיליגנטית וחשדנית. אתה יכול לחתום לי על הסט ליסט? אבל אני רוצה הקדשה מכל הלב. טוב. אתה לוקח בחזרה את הסט-ליסט ומכניס לכיס הפנימי. החברים שלך מגיעים.

ליד דוכן הנקניקיות

את רוצה שאלווה אותך למלון שלך? את רוצה לראות את המלון שלי או שאת רוצה לעמוד בקור? אני רוצה לראות את המלון שלך! אני היהודיה הראשונה שהכרת. בטרם הטבלתה של סבתך במי ישו המטהרים, היינו אחד. לפני השתלטות הרוע המוחלט על אירופה, היינו טמאים יחדיו ביהדותנו הפושעת. אני ממצמצת כדי לראות בחושך. זה אתה? מה אתה עושה כאן? אתה עוד מעט עולה לבמה! מתחיל לרדת עלינו טפטוף גשם. אתה מוריד את המשקפיים העדינים ומכניסם לכיס המעיל. הכל בסדר? קרה משהו? מישהו הרגיז אותך? טוב, מאוד הגיוני שימאס לכם אחד מהשני באיזה שהוא שלב, הרי אתם כל היום ביחד. זה וודאי לא קל. לא, זה לא העניין. לא קשור ללהקה. אתה רוצה שארביץ למישהו?! אני חזקה! אני יכולה לירוק ולבעוט!!! תענוג לראות אותך צוחק ככה. אולי זה נשמע טיפשי, אבל רציתי לשאול אותך… אם אולי… אם את רוצה לשתות איתי משהו… וואו. כל-כך מוזר. מה? בדיוק כרגע, ממש עכשיו בדרך לפה, ראיתי אותך בעיני רוחי וחשבתי לשאול אותך בדיוק אותה השאלה! זו לא תהיה הפעם הראשונה שזה קורה לי… אם רק היה יודע באמת כמה ניסיתי למצוא את המילים המדויקות בניסוח הנכון, באופן שישמע מתוחכם דיו כדי להציע לו לשתות איתי… אנחנו מביטים אחד בשני. מביטים עוד. שתיקה. אם כך, מה התשובה שלך? אההה, כן, כן, כן, בטח. ברור. איך בדיוק נעשה את זה? אתה רוצה הערב? כן. אני באמת לא רוצה להפוך את זה לעניין גדול. כן, בטח, אני מבינה. אני יכול להתקשר אליך? מה המספר שלך? אני לא בטוחה. זאת-אומרת, אני לא יודעת מה אתה צריך לחייג מפה, הטלפון שלי לא ממש עובד. מה, לא שילמת את החשבון…? תנסה רגע.. לא? טוב, בוא ניפגש בנקודה זו בדיוק! אוקיי! אני אבוא עם מקל הליכה, מכופף עם זקן ומעיל ארוך? כן!!! ואני אגנוב את אחת הפאות שלה! חצי שעה, ארבעים וחמש דקות, שעה אחרי ההופעה? אני חושב שחצי שעה תספיק לי. אם אתה צריך עוד זמן, זה ממש בסדר. אני אהיה פה בכל-אופן, אתה יודע. אחכה. לא, אני לא רוצה שתחכי בקור. טוב, בואי נחליט שחצי שעה מהרגע שאני נותן לך את הסט-ליסט. שתהיה לך הופעה טובה. עכשיו היא תהיה… תהנה. בהצלחה. נתראה. את מסתורית. תודה. את אוהבת להתנשק? גם אני. אולי כדאי שנלך, לפני שיעיפו אותנו מפה. אה, את רוצה שיעיפו אותנו… רוצה לראות את הקעקוע שלי? וואו, את ממש אוהבת אותה. את ישנונית? לא. הרבה זמן לא ראיתי גוף של בן. חיים שלמים בלילה אחד. זה היה ספונטני. אבל רציתי כבר הרבה זמן לעשות את זה. למה חיכית מחוץ לתאטרון? זה לא ברור? בשבילי? חיפשתי אותך. לא ידעתי מתי תגיעי. אני נישקתי אותך? אני חושב ששנינו. אתם ביחסים פתוחים? היא משעממת? אהההה… אלו שאלות מאוד אישיות. מה שאנחנו עושים פה זה גם די אישי. לא מדברת איתך. את רוצה שאנשק אותך? למטה? לא. אני פיכחת מדי. אתה רואה, זו הסיבה שאנשים שותים. מצטער, הייתי בטוח שיהיה מיני בר בחדר. אני חושבת. אל תחשבי יותר מדי. אתה סוגר את החלון כי יש תהודה רבה בחדר. שלא ישמעו אותנו. אני שוקלת לקפוץ מהחלון אך המרחק מהקרקע יהרוג אותי. הם יזהו אותך. ברור, הם רואים אותי בכל ערב. לא, אני מתכוון שהם יזהו את הסיטואציה מיידית. אהה. אני לא מבינה למה אנשים שלא רוצים להיות נשואים, נשארים. אני לא יכול לתת לך אמת אוניברסלית. אני מאוד אוהב את המשפחה שלי. אני מניח שאני פשוט בעל רע. כי המציאות מפריעה לי לפנטז. אני פשוט כל-כך מחבבת אותך. הלוואי ולא היית נשוי. אני מבין. אני דלוקה עליך, אך אחרי קפיצת הראש הקטלנית הזאת, אהיה מאוהבת בך עד חולי. אל תגידי לי את זה, אני אמס. טוב, יש לנו שלושה שבועות. אחריהם אבכה הרבה. את לא רוצה ליהנות עכשיו? אני רוצה. אין לי קונדום. אוי חבל, כי נראה לי שאת תאהבי את זה… טוב, אולי רק קצת. תפקחי עינייך. תראי כמה הן יפהיפיות במראה המוחשכת. אני רוצה מים. אתה מעביר מפיך אל פי מים טעימים. אני שופכת אותם על המיטה. אל תדאג, אני אשכב עליהם, אני מים. את מים?  אף פעם לא שמעתי מישהו אומר דבר כזה. תספרי לי קצת על עצמך. לפני שאנחנו מסתבכים… אני בת 25. עברנו לשם לא מזמן מפני שאשתי התקבלה שם לעבודה. אתם עושים אהבה על הבמה. אני חושב שככה היא רואה את זה. היא כל-כך חמודה. אתה קולט. להזמין לך עוד כוס יין? כמובן. שתיתי רק 2 וחצי כוסות יין. החצי זה הכוס שלי (צוחק)? כן… את טעימה. את מלוחה, בגלל הבוטנים. אתה נוטש אותי ויוצא החוצה כדי לדבר עם אשתך בטלפון. בפנים רועש וצפוף. תפסתי לנו מקום בכורסאות. עד שמצאנו פאב פתוח שיש בו מקום לשבת! מי חשב שקופנהגן כה פופולארית ומגניבה. בזמן שאתה מנסה להזמין לנו שתייה, שניי בחורים צעירים ניגשים אלי. שואלים אותי אם אתה חבר שלי. אני לא מבינה למה לוקח לך כך-כך הרבה זמן להזמין לנו שתיי כוסות יין. אתה עומד שם בנימוס-על. ממתין שהברמן יגש אליך. אני מתפרצת וגואלת אותך מהמבוכה. מסמנת לו עם שתיי אצבעות זקורות וצועקת יין אדום. לכך הם מתכוונים שאומרים חוצפה ישראלית? שימושי! השעון המעורר שלי מנגן בארבע לפנות בוקר את אחד השירים שלה. אתה קם להביא לי אותו בבהלה. התלהבת שהאותיות נכתבות מימין לשמאל. בבוקר, מסטולה ועקומה, אחרי לילה סוער. מעולם לא נאהבתי ככה. האנגאובר קשוח קשוח קשוח. דידיתי לשירותים. שקלתי אם להעיר אותך. החלטתי שעדיף שתזכור אותי יפה וסקסית מאתמול בלילה. הבגדים שלי פזורים בכל פינה, בתוך הסדינים, מתחת לכרית, על השטיח, מתחת לכורסה. אני לא מוצאת את העגיל שלי. טוב נו, הוא כבר יביא לי אותו בערב. בקושי מוצאת את המעלית. אני שואלת את האדם לידי אם הגענו לקומת הקבלה. אני לא יודעת כלום כרגע. הוא עונה שכן ותוקע בי מבט חושד. אני מנסה להסוות בלבולי ופוסעת לעבר מה שמסתמן כדלת הכניסה/יציאה, עם מבטים עזים בגבי מדלפק הקבלה. בבקשה אלוהים, בבקשה, בבקשה בבקשה תעשי שזו באמת הדלת ושאצליח לפתוח אותה בלי בעיה. היא אוטומטית!!! איזה מזל! תודה אלוהים אני אוהבת אותך מאוד. לאן עכשיו? ימינה? שמאלה? תחליטי מהר! שלא יסתכלו עליך! ימינה ימינה!!! איפה אני? וואו איזה יופי. מדהים. אני קפואה. יום שבת בבוקר. שקט. אין לי מושג איפה אני. אולי עכשיו אראה את המלון שלי? הקור יעשה אותי סחית. אבל כל-כך יפה כאן. אנשים בלונדינים ויפים רצים ועושים ספורט בחינניות. נהר מים גועש, פסלים, אוניות, בניינים עתיקים. אני אבודה באופן רשמי. הנה פוסטר של ביורק, האלבום החדש! כדאי ללכת דרך הפארק או על המדרכה? אני רוצה לקנות גרביון. אני צמאה ורעבה. אני נראית נחמד. אני אראה אותו הערב.

קצת לפני חג המולד

האם תשלח לי מכתב או כרטיס ברכה בדואר אוויר לכבוד יום הולדתי? מתנה עטופה בסרט מיובא מגרמניה? האם תחשוב עליי ביומי המיוחד? האם אתה מתכנן לי מסיבת הפתעה ענקית ומדהימה עם כל חבריי, מלאה במוזיקה קלאסית ופינק פלויד בצורת פורטיסהד? אני צועקת לך מעבר לים התיכון, ספרות טלפון רבות, זיכרונות נעימים מלילות מבולבלים במלונות ממומנים על-ידי המעסיקה שלך, מאמצים וניסיונות להיות נחמד. אמרתי לך שאני לא צריכה שינסו להיות נחמדים אליי. אתה זוכר אותי? אני הלהבה שבערה בתוכך, או רק לידך במשך שבועות רבים. ריפאת אותי מהפחד שהציף  אותי וקנית לי סבל חדש. תספורת נוצרית אדוקה מאכילה אותי פרנצ' טוסט ותה עם לימון בספסל מוגבה מולי. ברור כשמש שחציתי אוקיינוס למענך. כדי לשמוע שיר נוסף. להיות במטוס זה לעוף בין כוכבים וגלקסיות בין חלל חיצון ועננים. בין ממדים מקבילים בבוקר ובשעת לילה מצולמת ורועשת. בשקיעה מתמוגגת לאור זריחה עוקבת בזריזות מבלבלת. שוחה בתוך קצוות היקום, בין שפות ומילים, דרכונים למקומות טובים יותר. עם שתיי רגליים בין רגלי השולחן אני בדרך אליך. אני מבטיחה שאם תיתן לי סיכוי, אסתיר את העצב שלי תחוב עמוק בכיס הג'ינס האחורי שלך. אצפין אותו כה טוב, עד שאשכח כמה לא קל להיות איתי וכמה קשה להיות מושלם כמוך, לשחק בדגים עם סיבות מוצדקות לחלוטין. האינסטינקט שלי תופס לך את היד הכבולה. לא יכולה לשלוט. הייתי חייבת לראות אותך ולצוץ מחוץ לסטארבקס ולחבק אותך. לארוב לך ולהפתיע ולהביט בידך מקרוב שוב. כל-כך קר לי. אתה נותן לי את המים שלך. זה מאוד חמוד שבאת. לפה. היא שמחה? תודה רבה על הספר. הוא מאוד הפתיע אותי. קיבלתי אותו מהשליח בפנים מאוד רציניות. הוא אמור להיות ספר טוב. קניתי גם לי בעברית אבל עוד לא קראתי. הוא מדבר גם על השואה. ידעתי שמתישהו תרדפי אותי עם השואה. אתה אוהב להיות פה? זה נחמד אבל לא ממש הסגנון שלי. לא הצלחתי לישון באוטובוס, בגלל הג'ט-לג. יש פשוט יותר מדי הופעות. טוב, אתם כמעט לא נחתם. ראיתי אתכם ביוטיוב. חלק היה יותר מדי מודרני בשבילי. שם אתם כיחידה אחת. פה אתה מתבלט מעליהם. אני יכול להבין למה זה יראה לך ככה. מה קורה איתך? את יודעת שאת יכולה לספר לי. עכשיו אני מאמינה לך שאתה אגואיסט. לא, אני אגוצנטרי. אתה רוצה ללכת? אני מעכבת אותך? טכנית כן, אבל זה בסדר. השגתי לך כרטיס. תודה רבה. אני יכולה ללוות אותך למלון שלך? אתה רוצה להיפגש אחרי ההופעה, לשתות משהו? אנסה לישון עכשיו. מה את הולכת לעשות עד ההופעה? לאכול? אני מביטה בשעון ומעמידה פנים שאני יודעת לקרוא אותו. מספרת לך מה הטריק הטוב ביותר כדי להירדם מהר. אני מצליחה להצחיק אותך. אחרי קבלת הסט-ליסט, ושיחה איתך במיקומים הקבועים אתה מעניק לי כבוד. אני בוחנת אותך. אתה עובר בהצלחה. זוכר הכל. אני מברכת אותך בעברית. כולם מסתכלים עלינו בקנאה, כרגיל. אני אורבת לזכר הימים הטובים שלנו באירופה, מחוץ לכניסת האומנים. הבנות נוגעות בך. המעריצות האמריקאיות נופלות לרגליך. הן בוטות יותר מהאירופאיות. לכן באתי. לשמור עליך. אתה מוציא לי בירה. חברך הדובון איתנו. אנחנו שותים ברחובות ניו-יורק החוקית והקשוחה ללא ידיעה על פשענו. כשהוא נכנס לקנות סיגריות, אני שואלת אותך אם קיימת את הבטחתך. כן. למשך כל 14 הימים? אני חושב שזה היה במשך 14 ימים.  אבל חשבת על זה? אתה מבולבל. גם אני. מסתתרים בפינה חשוכה וקרה. שותים ומעשנים. אני מקשקשת על רצוני להתנצר ומתרברבת במילים פולניות מועטות. אתה מכיר אותי כל-כך טוב ומתקשה להסתיר זאת. אנחנו חוזרים למלון שלכם. ליד הכניסה אנחנו גונבים מבט ארוך אינטימי ומשועשע אחד בשני מאחורי גבם. אני לא יודעת איך ניפטר מהם. טכנאי הסאונד מתעקש שכולכם תצאו לשתות עם הצוות. אתה שואל אותי אם אני רוצה להצטרף. אנחנו מנסים לעצור מונית. אתה מפטיר שזה מאוד מוזר ושוב מביט בי. מחייך. גם אני. אני יושבת ליד הנהג. אתם מדברים על ההופעה. הוא אומר שהוא יודע כשהיא לא שרה טוב וכשהיא כן. מרגיש נכון יותר מכל דבר אחר כרגע. להיות פה איתכם. כל-כך שייכת לכמה שעות. אתה משלם. כולם מסתכלים עליי כשאנחנו נכנסים. אני אומרת לך שהם מכירים אותי. את מפורסמת! המעיל שלי מעל שלך. הוא מחמם את שלך. הוא שוכב מעליו. הוא משקר לו. גם הפעם תבואי לכל ההופעות? רק אם מישהו יממן לי אותן. אל תסתכלי עלינו. הם כל הזמן משאירים אותנו לבד. אני מאוד מרוצה. אתה מאוד מודאג. למה הם עושים את זה? אל תדברי רק איתי! את צריכה להתנהג יפה! אני מחבבת אותו יותר מאשר אותך. אם את אומרת. אני לא אח שלך או אבא שלך. את אדם בוגר. אני יכול רק להציע לך. את צעירה. את צריכה זמן. הנשים שלנו לא יאהבו את הרעיון שתעבדי איתנו. אעשה כל מה שתבקשו. כל מה שנבקש? אנחנו גברים. בתחילתו ובסופו של עניין. אלבש חליפת צניעות. אהיה נזירה. את? תהיי נזירה? תשתי, תשתי את התה. תשתי ותשתקי. הקאת ארבע פעמים? את תמיד נכנסת לשירותי הגברים? אופס. כמה זמן ישנתי? זה בסדר. מתוך האין. לא יכולתי לעצור את עצמי. פחדתי שלא אזכור איך אתה נראה. כמה אתה יפה. לא האמנתי לך שזה נגמר. חזרתי כדי לסחוט ממך חיוך קורע לב אחרון. מתנות מחושבות ממך מרגשות אותי. רדפתי אחרי בקבוקים ירוקים מזכוכית כדי לתפוס בבואתך. לא הסכמתי לנחות. אתה תמיד יוצא כדי לאחל לי כל טוב וברכות. בעת היעלמותך לצלילי נעימת הצ'לו של חברך הטוב. אני עוזבת את הבית. תנגן לי סירנה צפונית לאור דמדומים שובבי בעת שאני לוקחת מונית צהובה אליך, מטוס רוסי ללא מוזיקה למרגוע, מגה-אוטובוס לאנשים מגה-נואשים. כמעט נדרסת. לא ניסיתי להציל אותך. לא ידעתי איך. מתי אתה חושב עליי? אמרת שזה היה כל-כך אכזרי להשאיר אותך לבד במיטה בקופנהגן מבלי להיפרד. לא הייתה לי ברירה. הלכתי לאיבוד עירוני מרגש וקפוא. התקלחתי אצלך, טבעתי בתענוגך, ועדיין רואה אותך נמזג אליי בכאב קורע לב. רוצה לחזור. זה לא יכול להיכשל. בשבילי, אתה עוד לא גמור. אל תשכח אותי. אמרת שתחשוב עליי בזמן שאתה צוחק ואני עליך בזמן שהיא שרה את המילים היקרות אודות בנים נוצריים כמוך. האם אתה זוכר שיש לי יום הולדת היום? האם תבקר בזהירות מלחששת בדפי ותנשוף מילה אוורירית נטולת יתדות שתשמח אותי, או תברך אותי בדיפלומטיות ובנימוס פולני מצטיין? אנחנו מתחבקים על המיטה במבוכה. אתה פושט את החצאית הסקוטית ממני מול המראה. כפפות זרות  שחורות מברכות אותי על אסלה סגורה מבקשות להטיל בנו טרור. האישה משוכלת הרגליים מסתכלת בעיניים ריקות. הפותחן נעלם. אני רוכבת על השד. הוא בא להגיד לך להשתנות. לשנות החלטתך. אתה מצקצק. בחיבוק שוכב אני מסבירה לך את הברכה הכתובה בכיוון ההפוך.

נועלת את הברז

נועלת את הברז

לאחר שמילותייך דרסו אותי באור הבוקר

בתוך כוס בלתי מפולשת

בחצאי אמיתות בלבד

ולא יותר

לכבודך

ארים כוס יין טלפונית

אנוח על מצעי חשבונות שטרם שולמו

ושטרות שעוד יורווחו

ואזקוף למענך את שלמותי החשאית

מתויג , ,
מודעות פרסומת